Climate Change Project

שאלות ותשובות

השאלות והתשובות הבאות נלקחו מתוך האתר של נאסא


מה הקשר בין הרי געש ושינויי האקלים?

הרי געש לא משפיעים בצורה משמעותית על כמות גזי החממה באטמוספירה - בממוצע, הם פולטים פי 50 פחות פחמן דו חמצני מאשר בני האדם. עם זאת, כל 20 שנים בערך מתרחש אירוע געשי משמעותי שמשחרר כמות עצומה של גזים לאוויר. ההתפרצויות האלה משחררות אבק רב שגורם לפחות אור שמש לחדור לכדור הארץ, וכך הן בעצם מקררות את כדור הארץ לזמן קצר.

האם זה מאוחר מדי למנוע את שינויי האקלים?

בני האדם כבר גרמו לשינויים משמעותיים באקלים כדור הארץ, ושינויים נוספים עומדים לבוא בעקבותיהם. אפילו אם האנושות תפסיק את כל פליטות גזי החממה היום, ההתחממות הגלובלית יכולה להמשיך לעשרות שנים, ואולי אף מאות. זאת מכיוון שלכדור הארץ לוקח זמן להגיב לשינויים, ובגלל שפחמן דו חמצני הוא גז שנוטה להישאר באטמוספירה למשך מאות שנים. יש הפרש זמן בין הדברים שאנחנו עושים וההשפעה שלהם בעולם.

בהעדר פעולה משמעותית להפחתת פליטות של גזי חממה, הטמפרטורה הגלובלית תעלה לבסוף ב6 מעלות, לפי ההערכות העדכניות. חלק מהמדענים טוענים כי "משבר אקלימי" כבר קורה בקטבים; הקוטב הארקטי, למשל, עלול להישאר ללא קרח בקיץ בתוך כמה שנים. מומחים נוספים מודאגים מכך שכדור הארץ מתקרב לנקודות "אל חזור" - שינויים קיצוניים ובלתי הפיכים באקלים.

אבל ייתכן שזה לא מאוחר מדי כדי למנוע חלק מההשפעות הגרועות ביותר של שינויי האקלים. תגובה לשינויי האקלים תכלול שתי דרכי פעולה: הראשונה היא "מניעה" - הפחתה של כמות גזי החממה הנפלטים לאטמוספירה, והשנייה היא "הסתגלות" - התאמת החיים שלנו כך שנוכל לחיות באקלים המשתנה. שאלת המפתח היא: עד כמה נצליח להפחית את כמות גזי החממה שאנחנו פולטים בשנים הבאות? מחזור ונהיגה במכוניות ידידותיות לסביבה הן דוגמאות לפעולות חשובות שיעזרו, אבל גם זה עשוי לא להיות מספיק. בגלל ששינויי האקלים הם גלובליים, הפתרון ידרוש גם תגובה כלל עולמית וגם מאמצים מקומיים של ערים וקהילות. מה שיקרה בהמשך תלוי בנו.

מה ההבדל בין מזג אוויר ואקלים?

"מזג אוויר" מתייחס לשינויים מקומיים באקלים שאנחנו רואים סביבנו, לאורך זמן קצר - בין שעות בודדות לשבועות. דוגמאות מוכרות הן - גשם, שלג, עננים, רוח, סופות רעמים, גלי חום ושטפונות. "אקלים" מתייחס לשינויים ארוכי זמן, ואפשר לחשוב עליו כממוצע מזג האוויר לאורך כמה עונות, שנים או עשורים. קשה לנו יותר לתפוס שינויים אקלימיים מכיוון שהם קורים בפרקי זמן ארוכים הרבה יותר, וההשפעה שלהם לרוב אינה מיידית. דוגמאות לשינויי אקלים הן למשל כמה שנים שבהן הקיץ הוא יבש מהממוצע, או חורפים מתונים יותר ביחס לחורפים בתקופה של הורינו.

האם המדענים מסכימים לגבי שינויי האקלים?

כן, הרוב הגדול של המדענים הפעילים כיום - כ97 אחוזים - מסכימים שבני האדם גורמים להתחממות הגלובלית ושינויי האקלים. מרבית ארגוני המדע המובילים בעולם פרסמו הצהרות פומביות בנושא, כולל האקדמיה האמריקאית הלאומית למדעים, הפאנל הבין לאומי של האו"ם לשינוי אקלים וכן שורה שלמה של גופים מדעיים מכובדים ברחבי העולם. רשימה של הארגונים הללו ניתן למצוא כאן.

מה ההבדל בין התחממות גלובלית ושינויי אקלים?

המונח "התחממות גלובלית" מתייחס להתחממות ארוכת הטווח של כדור הארץ. מהתבוננות בטמפרטורות המתועדות של כדור הארץ ניתן לראות בבירור עלייה שהתחילה בראשית המאה ה20 והפכה לחדה יותר סביב 1970. מאז שנת 1880 הטמפרטורה של פני כדור הארץ עלתה במעלה אחת.

המונח "שינוי אקלים" מכיל בתוכו התחממות גלובלית, אבל מתייחס לשינויים נוספים שקורים בכדור הארץ - עליית מפלס פני הים, התכווצות קרחונים, איבוד קרח של גרינלנד והקטבים, הסטה בזמני הפריחה של צמחים ועוד. כל אלו הם השלכות של ההתחממות, שבעצמה נגרמת מפליטת גזי חממה לאוויר.

האם השמש גורמת להתחממות הגלובלית?

לא. השמש משפיעה על האקלים של כדור הארץ, אבל היא אינה אחראית להתחממות שקרתה בעשרות השנים האחרונות. אנו יודעים ששינויים עדינים במסלול ההיקף של כדור הארץ סביב השמש גורמים להיווצרותם של עידני קרח. אבל ההתחממות שראינו במאה האחרונה היא מהירה ומשמעותית יותר, ולכן לא ניתן לייחס אותה למסלול כדור הארץ או לפעילות סולארית.

אחת מהראיות החותכות שמראות לנו שהשמש אינה גורמת להתחממות מגיעה מהתבוננות בכמות האנרגיה המגיעה מהשמש לכדור הארץ. מאז 1978, מדענים עוקבים אחר כמות האנרגיה הזו בעזרת חיישנים ולוויינים. המסקנה שלהם היא שבשנים האחרונות כמות האנרגיה המגיעה מהשמש לא גדלה.

ראיה נוספת היא אופן התחממות האטמוספירה. אם השמש היא אכן מה שגורם להתחממות כדור הארץ, היינו מצפים לראות התחממות של כל שכבות האטמוספירה, החל מפני הקרקע ועד השכבה העליונה (הסטרטוספירה). בפועל מה שניתן לראות הוא שפני הקרקע מתחממים בעוד שהסטרטוספירה מתקררת. ממצא זה מצביע על כך שההתחממות נגרמת מגזי חממה שנמצאים קרוב לפני כדור הארץ ו"כולאים" את החום בפנים.

האם כדור הארץ המשיך להתחמם מאז 1998?

כן, המדידות מראות מגמת התחממות משנת 1998 ועד היום. השנים 2014, 2015, 2016 ו2017 היו ארבע השנים החמות ביותר שנמדדו מאז 1880 (חשוב לציין שנתון זה לא לוקח בחשבון את השנים 2018 ו2019).

איך אנחנו יודעים מה היו הטמפרטורות וכמות גזי החממה באטמוספירה בעבר הרחוק?

הערכת מדדים מהעבר הרחוק נעשית על ידי קידוחי קרח. בכל חורף, חלק מהשלג שמצטבר בקטבים נדחס והופך לשכבת קרח. באופן הזה נוצרות שכבות קרח שמכילות בתוכן חלקיקים ובועיות אוויר מתקופות שונות בהיסטוריה. קידוחי הקרח העמוקים ביותר מתוארכים להיות בני 800,000 שנים. החלקיקים שהם מכילים מאפשרים למדענים לגלות על התרחשותם של אירועים כמו התפרצויות של הרי געש ושריפות יער גדולות. הימצאותם של איזוטופים מסוימים מאפשר למדענים להעריך את הטמפרטורה ששררה בכדור הארץ באותה התקופה.

עוד כלי שעוזר למדענים ללמוד על אטמוספירת כדור הארץ הוא 'טבעות גדילה' בעצים, שנוצרות באופן מחזורי ומושפעות מהטמפרטורה והלחות. גם לאלמוגים יש מעין טבעות גדילה, המספקות מידע על הטמפרטורה של האוקיינוסים.

האם החור באוזון גורם להתחממות הגלובלית?

כן ולא. החור באוזון הוא למעשה חור בשכבת האוזון מעל הקוטב הדרומי שנוצר כתוצאה במפעילות אנושית. שכבת האוזון, שנמצאת גבוה באטמוספירה, מגינה על כדור הארץ מפני קרינה אולטה סגולה (UV) שמגיעה מהשמש. שימוש מוגבר של האנושות בגזים כמו כלוראפלואור פחמן במוצרי ספרי ומזגנים גרם לשבירה של מולקולות אוזון באטמוספירה וכך נוצר החור.

בעוד שהחור באוזון מאפשר לקרני אולטרה סגול 'לחמוק' אל תוך כדור הארץ, ההשפעה הכוללת שלהן היא קירור הסטרטוספירה יותר מאפשר חימום הטרוטוספרה, ולכן הגידול בקרינה האולטרה סגולה לא יכול להסביר את התחממות כדור הארץ.

עם זאת, לאחרונה מדענים גילו שהחור באוזון משפיע על האקלים בחצי הכדור הדרומי. זאת מכיוון שהאוזון הוא גז חממה, והעלמתו גרמה לסטרטוספרה (השכבה השנייה של האטמוספירה) בחצי הכדור הדרומי להתקרר.

למה מכונית היברידית יותר טובה לסביבה?

מצד אחד, החשמל המניע מכונית היברידית מיוצר גם הוא לרוב בתהליך מזהם. אבל, הנעה היברידית היא שיטת הנעה המשלבת שני סוגי מנועים, לרוב מנוע בעירה פנימית עם מנוע חשמלי. המטרה בשילוב המנועים היא נצילות טובה יותר של הדלק, חיסכון בעלות נסיעה, ופליטת מזהמים מופחתת מהמכונית. לכן, מכונית היברידית פולטת פחות גזי חממה. (מקור)

מה אומר הסכם פריז?

הסכם פריז הוא הסכם בין לאומי שנועד להקטין את השפעות ההתחממות הגלובלית על האנושות. המטרה המוצהרת של ההסכם היא להגביל את ההתחממות ל"הרבה מתחת" ל2 מעלות צלזיוס ביחס לתקופה הקדם תעשייתית, על ידי התחיבות של מדינות העולם להפחתה בכמות פליטות גזי החממה. התחממות של 2 מעלות נחשבת כ"קו אדום", שמעבר אליו תהיה להתחממות הגלובלית השפעה הרסנית על האנושות, בין אם בהמסת קרחונים, עליית מפלס פני הים או הפחתה בתפוקת המזון העולמית. ההסכם נכנס לתוקפו בנובמבר 2016 כאשר 90 מדינות חתמו עליו. ישראל הייתה המדינה ה110 לחתום על ההסכם, וכיום חתומות עליו כ197 מדינות.


עיקרי ההסכם:

הפחתת פליטות - על כל המדינות החברות באמנה (מלבד העניות ביותר) להכין ולהגיש למזכירות האמנה יעד לאומי להפחתת פליטות גזי חממה לתקופה שאחרי 2020.

הסתגלות - ההסכם קובע כי המדינות יקבעו יעד גלובלי להסתגלות על מנת להגביר את היכולות לצמצום הסכנות והחשיפה להשפעות שינויי האקלים.

מימון - מדינות מפותחות יספקו משאבים פיננסים כדי לסייע למדינות מתפתחות בתחום ההפחתה וההסתגלות.

טכנולוגיה - נושא הסיוע הטכנולוגי מעוגן בהסכם המסגרת, לפיו תינתן הכוונה והדרכה לעבודת המנגנון הטכנולוגי באמנת האקלים על מנת לקדם פיתוח טכנולוגי והעברת טכנולוגיות למדינות מתפתחות.

שקיפות - על מנת להבטיח אמון ולקדם יישום אפקטיבי של ההסכם הוקם מנגנון לשקיפות עבור ביצוע הפעולות הלאומיות. כל מדינה צריכה להגיש דיווחים מפורטים על יישום תכניות להפחתת פליטות גזי חממה, כדי לוודא שהיא עומדת ביעדים שהציבה לעצמה.

בקרה - כל חמש שנים תתבצע הערכה של יישום ההסכם, על מנת להעריך את ההתקדמות הקולקטיבית של כל המדינות.

(מקור1, מקור2)

מהם הצעדים שיכולה לעשות מדינת ישראל כדי למנוע פליטה של גזי חממה?

ישנם מספר צעדים שבהם ישראל יכולה לנקוט:

אנרגיה מתחדשת ועידוד התייעלות אנרגטית - הרחבת השימוש באנרגיות מתחדשות להפקת חשמל והשקעה בתכניות של התייעלות אנרגטית

שמירה על עתודות גז - שמירה והגנה על עתודות הגז, אשר יאפשרו גמישות הפעלה גבוהה וגיבוי למקורות המתחדשים בעת שאינם זמינים, כמו גם הפקת אנרגיה בתחנות זעירות קרוב לאתרי הביקוש בנצילות גבוהה והקטנת שחרור המזהמים לסביבה.

קידום עירוניות איכותית - מיסוד תכנון עירוני המבוסס על התחדשות עירונית ועיבוי שכונות קיימות; העדפת תחבורה ציבורית והולכי רגל; שילוב מסלולים ייעודיים לאוטובוסים, שבילי אופניים ומסלולי הליכה כבר בשלבי התכנון המוקדמים; יצירת מגוון תמריצים כלכליים ורגולציות לעידוד בנייה ירוקה; והתייעלות וחסכון בשימוש במשאבים.

העדפת תחבורה ציבורית - שיפור שירותי התחבורה הציבורית על ידי שדרוג תשתיות ואיכות השירות, הפקעת נתיבים קיימים מהרכב הפרטי ויצירת נתיבים ייעודיים לאוטובוסים ומערכות BRT.

(מקור)