תעשיית הבנייה


לפי הIPCC (הפאנל הבין לאומי לשינוי אקלים), בנייה גורמת ל19% מפליטות גזי החממה של האנושות. מרכיב מרכזי שגורם לפליטת גזי חממה בתעשיית הבנייה הוא ייצור צמנט - חומר גלם שהוא הבסיס לבטון ומלט.


לפני שנתחיל לדבר על הצמנט, נזכיר מה ההבדל בין מלט ובטון:

  • מלט הוא ערבוב של אבקת צמנט, חול ומים. משתמשים בו כדי למלא חריצים או לצפות משטחים.

  • בטון הוא ערבוב של אבקט צמנט, חול חצץ ומים. מערבלים אותו במערבל בטון ומשתמשים בו כדי ליצור קירות, משטחים וכדומה.


למה ייצור צמנט גורם לפליטת גזי חממה?

צמנט הוא תוצר של חימום אבן גיר וחרסית לטמפרטורה של כ-2700 מעלות, ולאחר מכן ערבוב התוצר עם חומרים נוספים וטחינתו לאבקה דקה. מעבר לאנרגיה שיש להשקיע כדי להביא את חומרי הגלם לטמפרטורה כה גבוהה, התהליך הכימי שהם עוברים כרוך בשחרור כמות גדולה מאוד של פחמן דו-חמצני.


ראשית ננסה להבין עד כמה ייצור הצמנט משמעותי בכמות גזי החממה שהוא פולט. נסתכל על ייצור הצמנט העולמי - בכל שנה מיוצרים בעולם 4,500 מיליון טונות צמנט (מקור, מקור), כאשר הרוב מיוצר בסין. ייצור של קילו צמנט גורם לפליטת 0.9 קילו גזי חממה (מקור). לכן, ייצור הצמנט העולמי גורם לפליטה של בערך 4 מיליארד טון פד"ח בשנה, שהם 11% מהפליטות של האנושות, ושני שליש מהפליטות בענף הבנייה.


עכשיו ננסה להבין איך הפעולות שלנו גורמות לפליטת גזי חממה. ניקח כדוגמא - בנייה של בית צמוד קרקע במדינת ישראל. לפי דוח של משרד השיכון והבינוי, בבית צמוד קרקע ממוצע יש שתי קומות, כאשר שטח המעטפת של כל קומה הוא 193 מטר רבוע. עוד מסופר שבניית מטר רבוע של קיר דורשת 0.2 קוב בטון. בנוסף, נסתמך על הנתון שקוב מלט שוקל 1500 קילו (מקור, מקור, מקור).

עכשיו נזכור שבטון הוא ערבוב של צמנט עם חומרים אחרים. יש סוגי בטון שונים עם כמויות צמנט שונות - בבטון איכותי יש בערך 25% צמנט, ובבטון גרוע יש בערך 6%. ניקח ממוצע של 14%.


עכשיו יש לנו את כל הנתונים הדרושים:

  • בבית צמוד קרקע ממוצע יש 2 קומות

  • שטח המעטפת של קומה הוא 193 מטר רבוע

  • בניית מטר רבוע של קיר דורשת 0.2 קוב בטון

  • קוב בטון שוקל 1500 קילו

  • בקילו בטון יש 0.14 קילו צמנט

  • ייצור של קילו צמנט פולט 0.9 ק"ג פחמן דו חמצני לאטמוספירה


נעשה את החשבון ונקבל שבניית בית צמוד קרקע בישראל תגרום לפליטת 14,590 ק"ג של גזי חממה כתוצאה מייצור צמנט. כמובן שיש עוד גורמים שמשפיעים על כמות הפליטה - למשל הדלק הדרוש להובלת המלט ולהפעלת מכשירי הבנייה, אבל אותם לא ניקח בחשבון.


האם 14.5 טון של פחמן דו חמצני הם הרבה? מן הסתם, תלוי ביחס למה. נסיעה של קילומטר אחד במכונית גורם לפליטת 0.25 קילוגרם של פחמן דו חמצני, כך שכמות הפד"ח שתיפלט כתוצאה מבניית בית שווה לכמות שתיפלט כתוצאה מנסיעה של 58 אלף קילומטרים במכונית.


בנוסף ניתן לקחת לשם השוואה את כמות גזי החממה שפולט אזרח ממוצע בישראל בשנה, באופן ישיר או עקיף. אזרח ממוצע גורם בשנה לפליטה של 7.9 טון גזי חממה (מקור) - בערך חצי מהכמות שתיפלט כתוצאה מבניית בית.


Climate Change Project